ביוגרפיה
נולד בחיפה בשם שלמה מינץ, ביחד עם אחותו התאומה דבורה, למשפחה חרדית. הוריו היו שרה ופנחס מינץ, בעל חנות לכלי בית. דודו היה השר בנימין מינץ, מנהיג מפלגת פועלי אגודת ישראל.
ניצן למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב אצל הרב יהודה קולודצקי, המשיך בישיבת הדרום שברחובות, ולאחר מכן למד כשנה וחצי בישיבת מרכז הרב. לאחר לימודיו, התגייס לצבא.
שנות השישים
ניצן הוא מתלמידיו האחרונים של השחקן והבמאי צבי פרידלנד. תחילת דרכו כשחקן הייתה באמצע שנות השישים, בהצגה "ירח התאומים" במועדון התיאטרון, בהצגה "חמש חמש" מאת אהרן מגד בתיאטרון הוורוד ובהצגה "הדיבוק מנווה שאנן" בתיאטרון זווית.
ב-1968 יזם בתיאטרון "בימות" את המחזמר "איש חסיד היה", אשר כלל סיפורים ושירים חסידיים שאותם סייע ניצן ללקט, ואף הופיע בו. דן אלמגור ערך את המחזמר.
לאחר מכן, הקליט עם השחקנית נירה רבינוביץ' שלושה אלבומים של שירים חסידיים ויהודיים. באותה שנה הופיע בתיאטרון "בימות" גם בהצגה "גבעת ספון ריבר".
שנות השבעים
ב-1979 עיבד יחד עם יצחק גורמזאנו גורן את ספרו של ש"י עגנון "סיפור פשוט" למחזה שעלה בתיאטרון "הבימה". ב-2009 עלה המחזה שוב על במת תיאטרון חיפה.
ניצן היה מוכר לילדים בשנות ה-70 וה-80, כשהופיע בתוכניות הילדים "מה פתאום" ו"רגע עם דודלי".
הוא נמנה עם כותבי המדור הסאטירי "דבר אחר", שהופיע במשך 21 שנים, קודם בעיתון "דבר" ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות".
שנות השמונים
בפסטיבל שירי הילדים של 1980 ביצע את השיר "המשפחה שלי" מאת יורם טהרלב ונורית הירש, שזכה במקום השני, והוא הנחה את הפסטיבל ביחד עם מנחם עיני וירדנה ארזי. פסטיבל שירי ילדים הישראלי ה-11 1980 הובא לשידור על ידי במאי ראול יחיאל.
בשנות השמונים הופיע ניצן בפינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "שעה טובה" ולאחר מכן בתוכנית "סיבה למסיבה", שהיו תוכניות הבידור המרכזיות של לילות שבת בערוץ הראשון. "נו, מה אתם אומרים?" היה הפתיח של כל פינה.
ב-1988 וב-1992 העלה ערבי הקראת סיפוריו של שמואל יוסף עגנון.
שנות התשעים ואילך
החל מ-1990 הגיש פינה בתוכנית סופשבוע (שהחליפה את "סיבה למסיבה"). בפינה זו הוא ביקר את הפוליטיקה הישראלית באמצעות הקראת ידיעות מהעיתונות ותגובה הומוריסטית עליהן (לסירוגין עם שלום קיטל).
במשך שנים רבות, עד לסגירת רשות השידור , היה ניצן שדרן רדיו. הוא הגיש תוכניות רבות ב"קול ישראל", בהן תוכניות על תולדות הזמר העברי ותוכניות סיפורים יהודיים. בימי שישי בצהריים הגיש ברשת ב פינה שבועית שבה הגיב על אירועי השבוע והקריא קטעי פרוזה ושירה.
הוקרה
בשנת 1983 זכה בפרס כינור דוד בתחום הטלוויזיה על הפינה הסאטירית שהגיש.
בשנת 1990 זכה בפרס בית שלום עליכם על תרומתו לבמה, לתרבות ולתיאטרון הארץ-ישראלי.
בשנת 1993 זכה בפרס סוקולוב יחד עם שותפיו דני קרמן, יאיר גרבוז ותרזה אייזנברג, על כתיבת המדור הסאטירי "דבר אחר".
קישורים חיצוניים
שלמה ניצן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שלמה ניצן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שלמה ניצן, באתר Discogs (באנגלית)
שלמה ניצן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
שלמה ניצן, בארכיון הבימה
שלמה ניצן, באתר המעוברתים
שלמה ניצן, באתר "סטריאו ומונו"
דודי פטימר, לא רק דודלי: לאן נעלם השחקן והסאטיריקן שלמה ניצן?, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2021
