לוסי אהריש

ביוגרפיה

אהריש נולדה ב-1981 בנצרת, למערוף וסלווא אהריש. היא גדלה בדימונה עקב עבודתו של אביה, ולכן התחנכה במסגרות יהודיות.

באפריל 1987, במהלך ביקור בעזה, זרק מחבל פלסטיני שני בקבוקי תבערה לעבר רכבם המשפחתי. אהריש והוריה הצליחו להימלט ללא-פגע, אך בן דוד פעוט שהיה עימם סבל מכוויות קשות בכל גופו.

אהריש חוותה בבית הספר אלימות מילולית וגזענות מיהודים עקב מוצאה הערבי, בפרט על רקע פיגועי טרור פלסטיניים נגד ישראלים ויהודים באותה העת.

בגיל 18 עזבה את בית הוריה, על מנת ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולה תואר ראשון בתיאטרון ובמדעי המדינה. לאחר מכן, למדה עיתונאות במשך כשנתיים בבית הספר לתקשורת "כותרת" שבתל אביב; וכן עשתה התמחות בכלי תקשורת בגרמניה, במשך כחצי שנה.

עיתונאית ומגישה ברדיו ובטלוויזיה

ב-2007 חזרה אהריש מגרמניה, והחלה לשמש ככתבת חדשות לענייני פלסטינים ויהודה ושומרון, וכמבזקנית חדשות בערוץ 10, באותה עת הפכה גם לערבייה-הישראלית הראשונה המגישה חדשות בעברית. שימשה גם כחברת מערכת הערוץ הראשון של רשות השידור, כעורכת מגזין חדשות לילדים לשעות אחר הצהריים.

בשנים 2007–2008 הייתה מגישת חדשות וכתבת שטחים בחדשות 10.

ב-2009 הגישה את תוכנית הבוקר של תחנת הרדיו אקו 99FM, לצד עמנואל רוזן ומיה בנגל.

ב-2013 הגישה לצד יואב לימור את תוכנית הבוקר "יום חדש" של הזכיינית קשת בערוץ 2. באותה שנה, שימשה אהריש חברת פאנל בתוכנית התרבות "מועדון המבקרים" בערוץ 2. ביולי 2013 החלה להגיש חדשות באנגלית בערוץ החדשות הבין-לאומי של i24NEWS מאולפנים שהוקמו בנמל יפו, המשדר חדשות 24 שעות ביממה בשלוש שפות ערבית, אנגלית וצרפתית. באותה שנה שימשה כפאנליסטית בתוכנית "מועדון המבקרים" והנחתה את "הבוקר של קשת".

הייתה מגישה של תוכנית החדשות הערב בשפה האנגלית ב-i24news בשנים 2013–2016. במסגרת זו, בזמן מבצע צוק איתן של צה"ל ביולי 2014 מתחה ביקורת קשה על ארגון החמאס, על כך שעשה שימוש באזרחים כמגן אנושי, וקראה לתושבי רצועת עזה להתמרד כנגד השלטון הנוכחי ברצועה.

מ-2014 עד ספטמבר 2017 ומאפריל 2018 עד ינואר 2019, הנחתה את תוכנית האקטואליה "שיחת היום" של הזכיינית רשת בערוץ 2, ששודרה שלוש פעמים בשבוע, בבקרים.

ב-14 באוקטובר 2015 התבטאה בתוכניתה זו בדאגה בנוגע לדו-קיום ערבי–יהודי ובנוגע להשלכות של גל הטרור הפלסטיני והמהומות של ערביי ישראל באוקטובר 2015, על עתיד החברה הערבית ובמיוחד על צעיריה. בדבריה הוציאה גינוי לטרור הערבי ולהנהגה הערבית, שבמקום להרגיע את הרוחות מסיתה לאלימות ואמרה שטענות הפלסטינים נגד יהודים שעולים להר הבית לא מצדיקות טרור או מעשי רצח של חפים מפשע.

ב-2015 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.

ב-2016 גילוי דעת שפרסמה בנושא הטבח במלחמת האזרחים בסוריה, קיבל פרסום רב בעולם.

בשנים 2017–2018 הנחתה את סדרת הדוקומנטריה "המשפיעים" ברשת 13. מנובמבר 2017 עד ינואר 2018, הנחתה עם אודי סגל את "לפני החדשות" ברשת 13.

ב-2019 החלה להגיש תוכנית רדיו שבועית בגלי צה"ל יחד עם ג'קי לוי. בסוף שנת 2019 השתתפה בפאנל החדשות "אולפן שישי" בערוץ 12, שהנחה דני קושמרו. בשנים 2019–2020 הנחתה את תוכנית האקטואליה לילדים ונוער "רק בהצבעה" בכאן חינוכית.

במרץ 2020 החלה להנחות עם קובי מידן את התוכנית "סוכן תרבות" בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי, אך עבודתה זו הופסקה לאחר שבוע. יום קודם לכן, הנחתה אהריש מחאה ברשת האינטרנט מטעם ארגון דרכנו ועמותת התנועה למען איכות השלטון כנגד מדיניות ממשלת ישראל, על רקע המשבר הפוליטי בישראל, ועל רקע צעדי חירום שננקטו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל. היו שקשרו בין תפקידה בהנחיית המחאה ובין הפיטורים מכאן 11, אולם הנהלת התאגיד נימקה את המהלך בשינוי לוח השידורים בצל משבר הקורונה העולמי, ללא קשר לתפקידה של אהריש בהנחיית המחאה.

במאי 2020 הקימה יחד עם ארגון "דרכנו" את ערוץ התקשורת האינטרנטי הראשון במימון המונים בשם "דמוקרטTV". הערוץ משדר מספר תוכניות, בהן המהדורה המרכזית בהנחייתה של אהריש.

בשבעה באוקטובר סייעה בהצלת כמה מתושבי עוטף עזה.

מאז 2023 משמשת אהריש כמנחה בתוכניות אקטואליה ("היום שהיה") וחדשות בערוץ רשת 13.

ביום העצמאות 2024 הנחתה את טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה, טקס אלטרנטיבי לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.

תוכניות בידור ומציאות, סדרות דרמה וסרטים

ב-2008 שימשה ככתבת וכמראיינת במגזין הבידור "ערב טוב עם גיא פינס" בערוץ 3. ב-2012 שיחקה סדרת הדרמה הקומית "תנוחי" בערוץ 3 בתור ג'יהאד אל אסוואד. בשנים 2012–2013 גילמה מזכירת בית משפט בתוכנית הסטנד-אפ "מחוץ לחוק" הטלוויזיונית, בהוט קומדי סנטרל. ב-2015 השתתפה בתוכנית הבידור "אנחנו במפה" בהוט3, בתור מזכירת הקומץ. ב-2017 השתתפה בסדרת הדרמה "כבודו" ב-yes בתור נורה אבו סאלם, אשתו של חאלד. ב-2020 התמודדה בשעשועון הריאליטי "הזמר במסכה", בקשת 12, בתור החסידה והודחה תשיעית.

ב-2013 שיחקה בסרט הפוסט-אפוקליפטי "מלחמת העולם Z", בתור אישה פלסטינית. באותה שנה שיחקה בסרט הדרמה "תחת אותה השמש", בתור אביר. ב-2014 שיחקה בסרט הדרמה "ערבאני" בתור יוסרא, ובסרט הדרמה "אושר עטוף בשמיכה" בתור נאדל.

בסתיו 2015 החלה לשמש כפרזנטורית של רשת האופנה הישראלית "מאוזנר".

ב-2019 שיחקה בסרט הסאטירה "המוסד" בתור סיגי 3000. ב-2022 שיחקה בסרט הדרמה "גרגירי חול" של יהל וגיתית כברי, בתור ורד.

ב-2021 הייתה אחת מחמשת המשתתפים המרכזיים בעונה התשיעית של הדוקו-ריאליטי "מחוברים" של הוט, בין השאר לצד בעלה.

הוקרה ופרסים

בשנת 2015, ביום העצמאות ה-67 למדינת ישראל, היא השיאה משואה בטקס המרכזי בהר הרצל, שהיה בסימן "ישראלים פורצי דרך". בריאיון שנערך עימה עם בחירתה למעמד זה, אמרה: "המשואה הזאת היא לא שלי, היא של המשפחה שלי שחינכה אותי בדרך מסוימת. היא עבור כל הישראלים, יהודים, ערבים, מוסלמים ונוצרים, בלי הגדרות. זה בשביל כולם".

אות אבירי ואבירות איכות השלטון לשנת 2024 מטעם התנועה לאיכות השלטון, על קידום שיח של סובלנות, שוויון וכבוד הדדי גם ברגעי משבר ועל היותה ״גשר״ בין קהילות.

אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות, לנשים פורצות דרך ומעוררות השראה, לשנת 2026.

פרס אברהם, מטעם הליגה נגד השמצה, על פועלה לקירוב לבבות ומלחמתה באנטישמיות ובגזענות.

תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רייכמן, "בשל היותה קול ייחודי ואמיץ בשיח התקשורתי".

חיים אישיים

ב-10 באוקטובר 2018 נישאה לשחקן והמוזיקאי היהודי-ישראלי צחי הלוי, לאחר כארבע שנות זוגיות, שנשמרה בסוד מחשש להתנכלויות גזעניות משני הצדדים. במרץ 2021 נולד בנם הבכור, ואהריש סיפרה שהם בחרו לרשום אותו כ"ללא-דת".

השקפות ועמדותיה הפוליטיות

ב-2014 הסבירה אהריש בריאיון למגזין פירמה מבית "גלובס" כי לעמדתה התקשורת הישראלית חייבת להיות מאוזנת לכל נרטיב, אובייקטיבית ועם מחויבות להבאת האמת, בין השאר ביטאה תפיסה זו כשאמרה: ”כשאתה עיתונאי, אתה לא ערבי, יהודי או פלסטיני.”

היא פעילה לדו-קיום יהודי–ערבי–פלסטיני, ומביעה עמדות שמאל בכלי התקשורת. היא מגנה גזענות וקיפוח כלפי ערביי ישראל והפלסטינים.

תביעה נגד הטרדה

במרץ 2026 הגישו אהריש ובן זוגה צחי הלוי, תביעה אזרחית על סך 2.6 מיליון שקלים נגד פעיל הימין רמי בן יהודה, בגין מסע הסתה והטרדה שניהל נגדם ברשתות החברתיות ומחוץ לביתם וכלל אף פריצה לדירתם בעת שבנם הקטין שהה בה, בעקבותיו עוכב לחקירה והוצא נגדו צו הרחקה. התביעה כללה עילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הסגת גבול ופגיעה בחופש התנועה. לטענת באי-כוח התובעים, המסע נבע ממניעים גזעניים.

ב-23 במרץ 2026 הוציא בית משפט השלום בתל אביב צו הרחקה לרמי בן יהודה נגד אהריש, בן זוגה צחי הלוי ובנם למשך חצי שנה, פרק הזמן המקסימלי בחוק.

קישורים חיצוניים

לוסי אהריש, ברשת החברתית פייסבוק

לוסי אהריש, ברשת החברתית X (טוויטר)

לוסי אהריש, ברשת החברתית אינסטגרם

לוסי אהריש, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית

לוסי אהריש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

לוסי אהריש, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי

בלוג רשמי

ערן סויסה, מיס לוסי: ריאיון עם לוסי אהריש, באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2008

דורון חלוץ, לוסי אהריש לא מתכוונת להיות ערביית המחמד שלכם, באתר הארץ, 3 ביולי 2009

בן שני, ‏"אנשים בלילה" עם לוסי אהריש, באתר iCast‏, 1 במאי 2013

חן מענית, ‏לוסי אהריש: ״אני צריכה קצת להתרחק מכאן ולהתגעגע״, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014

יורם יובל בשיחת נפש עם לוסי אהריש, טלוויזיה חינוכית, 27 בנובמבר 2014

ערן סויסה, עצמאית בשטח, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2015

לוסי אהריש: "השתיקה של ממשלת ארה"ב היא לא הגיונית", באתר גלובס, 16 באוקטובר 2015

רותי שילוני, לוסי אהריש: "כולם יוצאים נגדי, אני לא מפחדת", באתר מאקו, 17 באוקטובר 2015

רן בוקר, לאן את הולכת, לוסי אהריש?, באתר ynet, 30 בינואר 2016

אורלי גולדקלנג, חזקה מהרוח: לוסי אהריש במרכז הסערה, באתר nrg‏, 22 באפריל 2016

אדם סרור‏, לוסי אהריש: "אני מקבלת איומים על חיי מערבים ויהודים", באתר וואלה, 18 באוגוסט 2016

יהודה נוריאל, "תראה את הגזענות בין היהודים לבין עצמם. לפי צבע עור! זו גזענות נאצית. ועם כזה, ששכח את ההיסטוריה שלו - לא יכול להיות דמוקרטי", באתר ידיעות אחרונות, 28 באוקטובר 2016

איתי אילנאי, "הייתי מתה מבפנים אם לא הייתי יכולה לצעוק את מה שכואב לי", באתר ידיעות אחרונות, 21 ביוני 2017

איתי שטרן, לוסי אהריש: "ואם הייתי אתיופית, היה לי קל יותר?", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017

איימן סיכסק, לוסי אהריש: "אני גם ערבייה וגם ישראלית. אני לא במשבר זהות ולאנשים קשה לקבל את זה", באתר את, 1 באוקטובר 2017

שיר זיו, "הרבה אנשים רוצים לראות אותי נכשלת, ולא בא לי לתת להם את התענוג הזה", באתר ישראל היום, 10 במאי 2018

פגישה עם רוני קובן, כאן 11, 15 באוקטובר 2018,, סרטון באתר יוטיוב

יהודה נוריאל, "בתוך תוכי ידעתי, מהרגע הראשון, שצחי הולך להיות האבא של הילדים שלי. קול פנימי אמר לי: תילחמי. תלכי עד הסוף", באתר ידיעות אחרונות, 3 באפריל 2019

דנה ספקטור, "בדיוק חשבתי שהנה הכל הסתדר לי וכאילו חיכו לי בפינה. את מאושרת? טוב לך? יופי, עכשיו בואי וניקח לך את הכל", באתר ידיעות אחרונות, 16 באפריל 2021

דוד ורטהיים‏, "אתם נזכרים בי רק כשיש בחירות, ואתם צריכים שאני אציל אתכם מבן גביר", באתר וואלה, 13 ביולי 2023